דף הבית -> כללי -> סדר המילים ומילות קישור במשפט העברי
סדר המילים ומילות קישור במשפט העברי

סדר המילים ומילות קישור במשפט העברי

סדר מִלים במשפט

עריכה נכונה של חלקי המשפט היא תנאי בל יעבור להבנת הדברים האמורים במשפט. להלן כמה דוגמאות למשפטים, שסדר חלקיהם לקוי ומסורבל.

  1. "חוגים כלכליים הביעו חשש, כי ראשי ההסתדרות עלולים להחריף מאבקים פוליטים בעיקר בחזית השכר, כאשר אין להם עתה עוד מה להפסיד (מן העיתונות).

 לפי סדר המלים במשפט הזה, אפשר להבין, שהמִלה "עוד" באה במשמעות "עדיין" (ולא במשמעות של תוספת). אם כך, לא רצוי, שתהיה צמודה למִלה "עתה", שגם היא תיאור זמן. מוטב לכתוב: אין להם עתה מה להפסיד עוד.

  1. "אבל ברור לי, שאסור לתקוף את התופעות השליליות הרבות הכרוכות במעמדם של הפרופסורים מן הזוית הלא נכונה" (מן העיתונות).

 מי הם "הפרופסורים  מן הזווית הלא-נכונה"? האם יש דירוג כזה של פרופסורים? האם הם מקבלים תעודותיהם באמצעות מד-זווית? ניסוח כזה אכן יכול להוביל לשאלות היתוליות שכאלה. וכיצד היה צריך לכתוב? "אסור לתקוף  מן הזווית הלא-נכונה את התופעות"…

  1. "יהודי אמריקני מחפש בדמי שכירות דירה בת שלושה חדרים בקירבת הים בתל-אביב עם טלפון ומעלית" (מן העיתונות).

מה מחפש היהודי האמריקני: הוא רוצה "דירה בדמי שכירות". לכן, יש לכתוב כך: "יהודי… מחפש דירה בדמי שכירות בת שלושה חדרים".

  1. "איזה זימון מקרים? שבוע אחד בלבד לאחר ועידת פת"ח בדמשק, שאישרה מחדש את אמנת אש"ף לחיסול מדינת ישראל, מתכנסות מדינות השוק האירופאי המשותף בוונציה ומחליטת שיש את אש"ף, כנציג "העם הפלשתיני", לשתף בתהליך השלום" (מן העיתונות).

 מה החליטו מדינות השוק המשותף? צריך לכתוב כך: "… שיש לשתף את אש"ף, כנציג 'העם הפלשתיני', בתהליך השלום".

  1. "בשלב זה, יש לדיין עמדה, שכבר נתן לה כמה וכמה פעמים פומבי. תמציתה: הוא לא ירוץ עוד לכנסת. כבר נמאס לו, כלשונו, לחזור על אותה עמדה; ועם זאת, טרח להדגיש ולומר: 'כשיהיה לי משהו לומר, אתלה מודעה ואומר זאת!' "(מן העיתונות).

  הביטוי המקובל הוא לעשות פומבי לדָבר. אמנם, במשפט זה הכותב השתמש בפועל נתן, אבל בכל מקרה, רצוי להשאיר את הפומבי צמוד לפועל, ולכתוב כך: … כבר נתן לה פומבי כמה וכמה פעמים.

  1. גם כשמנסחים מודעה וחייבים להיות חסכנים במלים, אפשר ורצוי לנסח ביתר בהירות:

"הכשירויות הדרושות: השכלה אקדמית (עדיף במדעי החברה), שליטה בעברית וידיעת אנגלית הכרחית, ניסיון קודם בעבודות מינהל וניהול משא ומתן" (מן העיתונות).

 האם ניסיון קודם אינו הכרחי? האם השכלה אקדמית אינה הכרחית? רק ידיעת אנגלית הכרחית? מוטב לנסח כך: "הכישורים הדרושים: השכלה אקדמית… שליטה בעברית, ידיעת אנגלית, ניסיון קודם."

  1. "הדבר מזכיר את הבדיחה המפורסמת על אודות אותו זוג שבו מציגה האשה דרישות מרחיקות לכת לבעלה, והריב בוקע שחקים ממש. עד שבאה האשה ואומרת לבעלה: אני מוכנה ל"פשרה" אתך – יהיה כבר, כפי שאני רוצה ואני אסתפק בזה"…(מן העיתונות).

  מה פירוש "אותו זוג שבו מציגה האשה…"? בתוך הזוג?

מוטב לנסח כך: על אודות אישה שהציגה דרישות…

 

שי"ן מקשרת – מתי?

 

נראה ש-, ידוע ש-, מובן ש-. אבל, כנראה, כמובן בָּאות כביטוי מוסגר, ואין קושרים אותן להמשך המשפט באמצעות שי"ן.

אל תאמר כך: "הטלוויזיה החליטה אמש להתעלל בצופיה. כנראה שמגיע להם" (מן העיתונות).

 אפשר לומר כך: כנראה, מגיע להם. ואפשר כך: מגיע להם, כנראה.  או: נראה שמגיע להם.

אל תאמר כך: " 'כל אדם הוא אי בודד', כתב לפני כמה מאות שנה המשורר ג'ון דאן – וכמובן שלא יכול להעלות בדעתו כי ימים יבואו, ושורה פיוטית זו תהפוך להיות מדיניותה הרשמית של ממשלת ישראל" (מן העיתונות).

אפשר לומר כך: ומובן, שלא יכול להעלות בדעתו…  או כך: ולא היה יכול, כמובן, להעלות בדעתו…

תוארי פועל אפשר, ייתכן, כיוון, וכן מִלות סיבה: כגון: מפּני, משום,  מאחר נקשרים להמשך המשפט באמצעות שי"ן.

אל תאמר:

"נוהַג אחר הוא, לשׂאת אשה עם מילוי הלבנה. מאחר והלבנה מסמלת שפע וברכה יש הרואים בכך סמליות לחיי הנישׂואין" (מן העיתונות).

דייק ואמור: "מאחר שהלבנה מסמלת שפע וברכה"… מִלת סיבה אחת ויחידה מתחברת ל- ו"ו: הואיל וְ- הנה כך:

"…אך לאחר מעצר של כמה ימים הוא שוחרר, הואיל והמשטרה לא יכלה לאַמת את החשדות נגדו" (מן העיתונות).

ייתכן ש-, אפשר ש-, מפני ש- וכן: יש ש-  אל תאמר:

"הוא ידע סבל ומרירות. יתכן והיה אפשר למנוע ממנו כל זאת, אך גורלו לא שפר ולא זכה לטיפוח והכשרה" (מן העיתונות).

 דייק ואמור: ייתכן שהיה אפשר… אל תוותר על שי"ן השעבוד במשפוי מושא.

אל תאמר כך:

"כשאדם ממזל גדי מחליט לא לעשן – הוא לעולם לא יִגע בטבק. רבים אינם שותים ונמנעים ממותרות. הם חיים בשיא הפשטות ומסתפקים במועט, הבזבוז שׂנוא עליהם" (מן העיתונות).

 דייק ואמור: כשאדם ממזל גדי מחליט שלא לעשן…

אל תוותר על שי"ן השעבוד במשפטי לוואי.

אל תאמר:

"השבוע תסיים בהצלחה תפקיד בו לקחת חלק בעבר. אתה חוזר שוב לעבודתך הקבועה. היזהר מהתנגשויות בינך לבין חבריך לעבודה. האנשים, שמקנאים בך, מחכים, שתעשה משגים כדי להשתמש בהם נגדך" (מן העיתונות).

דייק ואמור: השבוע תסיים בהצלחה תפקיד, שמילאתָ בעבר.  הערה: אפשר לקחת חלק (להשתתף) באירוע או במשימה, אבל תפקיד ממלאים. אל תוותר על שי"ן השעבוד במשפטי תכלית.

הנה כך צריך לומר:

"אני מבקשת להתקין אצלי טלפון, כדי שבעלי יוכל לדעת מה מעשי, כאשר הוא עובד במשמרת לילה, מפני שהוא קנאי מאד. (מתוך בקשתה של תושבת העיר ארמאוויר בבריה"מ) "- מן העיתונות.

 ובשלילה צריך לומר: לַהבת מיהרה ללכת, כדי שלא תאחר למסיבה.

אל תוותר על שי"ן הקישור במשפטים מורכבים למיניהם. אל תאמר: רצוי לא ללַבּות את האווירה. דייק ואמור: רצוי שלא ללבּות את האווירה.

אל תאמר: "הזַמר נתבקש לא לשיר ביום הזיכרון" (מן העיתונות)

. דייק ואמור: הזמר נתבקש שלא לשיר ביום הזיכרון.

וכך – אל תאמר: "המדיניות עליה הוסכם, תבוצע ללא שהיות" (מן העיתונות).

דייק ואמור: המדיניות שהוסכם עליה, תבוצע ללא שהיות.

אל תאמר: הקיבוץ הוא המקום בו רציתי לחיות.

דייק ואמור: הקיבוץ הוא המקום, שרציתי לחיות בו.

שים לב! המהדרין יצרפו את ה-שי"ן לפועל (ולא לכינוי המושא). מִלות השאלה למה או מדוע אינן מתחברות למִלה הבאה אחריהן באמצעות שי"ן.

אל תאמר: מדוע שלא יהיו לך כמה פעילויות בחייך?

דייק ואמור: מדוע לא יהיו לך כמה פעילויות בחייך?

מִלות הקישור "מפני", "מאחר", "היות", "מכיוון", "כיוון" – כולן מתחברות למִלה הבאה אחריהן באמצעות שי"ן: מפני ש… מאחר ש…  היות ש… מכיוון ש… כיוון ש… (ולא: מאחר ו…, היות ו…).

אל תאמר כך:

"היות ואינני יודע פוליטיקה אחרת, אני יכול לשפוט רק את הפוליטיקה הישראלית. בדרך-כלל אומרים שהדשא אצל השכן יותר ירוק. אבל כשאני רואה מה קורה בארצות-הברית…" (מן העיתונות)

דייק ואמור כך: היות שאינני יודע, משום שאינני יודע וכו'.

כך לדוגמא:

"עקרת-הבית אנג'לה קופין (ארון-מתים) מתקבלת כרגיל בדממת מוות כאשר היא אומרת לאנשים את שמה ואחרי זה את כתובתה. זאת משום שהיא מודיעה, שהיא מתגוררת בישוב ששמו סמטרי לודג' (סוכת בית-קברות). כאשר אנג'לה עברה לגור בישוב זה, היה שמה גב' רידל, אך היא נישאה לסמל בצבא האמריקני דייוויד קופין. בקרוב  תעזוב אנג'לה את סמטרי לודג' כדי להצטרף לבעלה בטקסאס. "תודה לאל ש'עמק המוות' שוכן בקליפורניה, אמרה" (מן העיתונות).

המלים בגלל, למרות, בערך, איך, אינן מתחברות למלים הבאות אחריהן באמצעות שי"ן.

אל תאמר: סולקתי מן המועדון בגלל שהתעקשתי.

דייק ואמור: סולקתי מן המועדון בגלל העובדה שהתעקשתי. או: סולקתי מפני שהתעקשתי.

למרות – מתארת ויתור או ניגוד ומשמעה המקורי: להמרות, לא לציית. לאחר המלה למרות יבוא שם מיודע, בלא תוספת שי"ן מקשרת.

אל תאמר כך:

"ילדיכם אינם הילדים שלכם, הם הבנים והבנות של החיים הנכספים אל עצמם, הם באים דרככם אך לא מכם, ולמרות שהם מצויים אתכם אינם שייכים לכם- ג'ובראן חליל ג'ובראן" (מתוך מדור הספרות).

דייק ואמור: …ולמרות העובדה שהם מצויים אתכם…

אפילו אינה מתחברת למלה הבאה אחריה באמצעות שי"ן, למשל: החנינה לא תאושר, אפילו יעתור הפרקליט לבג"ץ. לאחר המִלה אפילו יבוא תמיד פועל, ורק לאחר מכן – שם עצם.

אל תאמר כך:

"אנשי השכונות לא מקבלים עמדות אלה. אפילו שהציונות טעתה טעות חמורה, בעיקר בנושא של עדות המזרח, בכל זאת יש בה משהו, ואני חושב, שהציונות לא התכוונה למה שעושים פה אלא לדברים אחרים" (מן העיתונות).

 דייק ואמור: אפילו טעתה הציונות טעות חמורה, בעיקר בנושא של עדות המזרח…

למה, מתי, איך הֵן מִלות שאלה או אופן, ואין להשתמש בן כמִלות סיבה.

"בהתחלה בכלל לא חגגנו את יום העצמאות, למה שאבא אומר, שלא היתה בכלל עצמאות" (מן העיתונות).

 אל תאמר: לא חגגנו את יום העצמאות למה שלא היתה עצמאות. דייק ואמור: לא  חגגנו את יום העצמאות, מפני (משום) שלא הייתה עצמאות.

אל תאמר: מתי שנראה את עדיפז, נמסור לה, שאתה מחפש אותה.

דייק ואמור: כאשר נראה את עדיפז, נמסור לה, שאתה מחפש אותה.

אל תאמר: חבריי התפעלו בראותם, איך שאני מצייר את הפרטים.

דייק ואמור: חבריי התפעלו בראותם, איך אני מצייר את הפרטים.

 

מתי ו"ו החיבור ולא שי"ן הזיקה?

כאשר הקשר בין הדברים במשפט אינו נובע משעבוד יש לקשור ביניהם באמצעות ו"ו החיבור, ולא באמצעות שי"ן הזיקה.

אל תאמר כך: "באולם הכניסה עמד שר החוץ, שלחץ את ידי המוזמנים" (מן העיתונות).

 דייק ואמור:  באולם הכניסה עמד שר החוץ ולחץ את ידי המוזמנים.

לשם מה נכתבה שי"ן הזיקה במשפט הזה? אין בה צורך:

"אפילו שלחו 150 איש, שהפגינו ליד ביתי" (מן העיתונות).

האם הכותב רצה לומר, שאספו אנשים שהפגינו, ואותם שלחו לביתו של האיש? לא! תחילה שלחו אנשים, ואחר כך הם הפגינו.

ומה קרה ליד בית ינאי?

"ברדיפה דרמטית אחרי הצעירים בין הסלעים של חוף בית ינאי- מכמורת, נעצר אחד מהצעירים שהכחיש את המעשה" (מן העיתונות).

 האם הצעיר הכחיש את המעשה, ורק אחר כך נעצר? לא! לכן, צריך לומר כך: ברדיפה דרמטית… נעצר אחד מהצעירים, וזה הכחיש את המעשה.

לעיתים, השימוש בשי"ן הזיקה יכול ליצור דברים חסרי היגיון במשפט, למשל: "העיתון פרסם מכתב אהבה מרגש, שכתבה האישה שנהרגה בפיצוץ" (מן העיתונות).

הבה נבדוק: מי כתב מכתב אהבה? האישה. איזו אישה? האישה שנהרגה בפיצוץ. כלומר: אישה ללא רוח חיים כתבה מכתב. הייתכן?

כדי להימנע מניסוחים חסרי היגיון כאלה, מוטב להיזהר בשעה שמשתמשים בשי"ן הזיקה. במקרה הנ"ל מוטב לומר כך:

בעת הפיצוץ נהרגה אישה, והעיתון פרסם מכתב, שהאישה כתבה לפני מותה.

 או: האישה שנהרגה בפיצוץ,כתבה לפני מותה מכתב אהבה, והעיתון פרסם אותו.

ועוד דוגמא של שימוש לא נכון בשי"ן הזיקה:

"בזמן הנסיעה הכניס הילד את רגלו לתוך הגלגל הקדמי וכתוצאה מכך התהפך רוכב האופניים, שנפצע קשה והועבר לבית החולים "הלל יפה" בחדרה" (מן העיתונות).

 לפי הכתוב כאן, מי התהפך? רוכב האופניים. איזה רוכב אופניים? זה שנפצע קשה וכו'. כדי שהמשפט יתאר את הדברים כסדרם ויהיה הגיוני, יש לכתוב כך: בזמן הנסיעה הכניס הילד את רגלו לתוך הגלגל הקדמי, וכתוצאה מכך התהפך רוכב האופניים. הוא נפצע קשה והועבר לבית החולים.

 

מלות קישור לענייני זמן ומקום

 לִכְשֶׁ – מצטרף רק לפועל בעתיד, למשל: לִכשתבוא הגאולה, יישמע שופרו של משיח. אבל כְּשֶ- מצטרף לפועל בעבר, בהווה ובעתיד. אל תאמר:

"מתי ולמי צריך לספר את האמת? בכל עת ולעם כולו. אני רציתי לשדר לציבור על פריצת קו בר-לב מיד לכשהדבר אירע, אולם ראש הממשלה מנעה זאת ממני" (מן העיתונות).

 דייק ואמור: רציתי לשדר לציבור… מיד כשאירע הדבר; או: כשהדבר אירע.

מה השתבש במשפט הזה?

"לכשדבר זה יקרה, הבעיה הפלשתינאית תבוא על פתרונה" (מן העיתונות)

 אמנם הפועל בעתיד, אבל המוספיות לִכְשֶ צורפו לפועַל אלא לשֵם. צריך לתקן ולומר: לכשיקרה הדבר הזה, תיפתר הבעיה הפלשתינאית.

ואפשר פשוט: כשיקרה הדבר הזה, תיפתר הבעיה.

מִשֶּׁ – מצטרף לפועַל בעבר, למשל:

"כעת מִשהגיעו לגיל פרישה, הם מהווים את השיכבה המקופחת ביותר במדינה"

(מן העיתונות).

אל תשתמש במלות הקישור כְּשֶׁ-, כַּאשר, בְּמקום שצריך לכתוב ו"ו חיבור, או מלת קישור אחרת.

אל תאמר:

רק חלק מן התלמידים ניגשים לבחינות הבגרות, כשמרביתם נושרים במהלך הלימודים.

דייק ואמור: רק חלק מן התלמידים ניגשים לבחינות הבגרות, ואילו מרביתם נושרים במהלך הלימודים.

 

אֵיפֹה שֶׁ-, מָתַי שֶׁ-

הביטוי איפֹה שֶׁ- משמעו מוגדר מאוד: בכל מקום שֶ-, למשל:

בעצם, בכל מקום, שבו אנו מהלכים בעולם…

אפשר לומר:

"ולא רק שם זועקת וצורבת אמת זאת. בעצם, בכל מקום שבו אנו מהלכים בעולם – כולנו מהלכים עם 'אות-הבל' על מצחנו"…(מן העיתונות)

אבל אין זה נכון לומר כך:

"אתם צודקים," אמרתי. "אבל אנחנו זקוקים לחול במחנה. אז תשבו בצד איפה שיש צל, ואל תפריעו. (מן העיתונות)"

 צריך לומר: שבו בצד במקום שיש צל, ואל תפריעו.

גם לביטוי מָתַי שֶׁ- יש משמע מוגדר מאוד: בכל זמן שֶ-, למשל  אפשר לומר: אתה יכול לבקר אצלנו מתַי שאתה מגיע לעיר. אבל, אין זה נכון לומר כך: טַלפן אל הקצינה מָתי שאתה מגיע, כדי שלא יִרשמו לך איחור.

צריך לומר כך: טלפן אל הקצינה בשעה שאתה מגיע (או: ברגע שאתה מגיע).

זכור! איפה שֶ-, מתי שֶ- "כּשֵרים" רק במשמע מיוחד.

 

מלות קישור לעניין אופן

 כדרך שֶ-, כפי שֶ-, כשם שֶ-, אבל – כאילו (ללא שֶ-)

היא כותבת כאילו כְּפָאה שד. הישמר מלומר: כאילו שֶ… התחושה של המטופל היא, כאילו הולכות על גופו נְמלים.

מה = כשם שֶ, כפי שֶ-. לכן, אפשר לומר כך: מה תורה זו מפרנסת את בעליה, אף עבודת כפיים מפרנסת בעליה בכבוד.

האם אפשר לומר כך?

כמה שלא תנסה, לא לחשוב על המחלה…

לא! יש לתקן ולומר:

ככל שתנסה, לא לחשוב על המחלה…

או: גם אם תנסה לא לחשוב על המחלה.

וכן אל תאמר: כמה שיותר או מה שיותר.

דייק ואמור: אני רוצה לקנות אגרות חוב כמה שאפשר.

 ככול שנרבה באכילת ירקות, כן ייטב לנו.

"פעם שאל אחד מצירי ה"סֵיים" הפולני את רבי מאיר שפירא: מה פשר המנהג, שאתם היהודים נוהגים לאכול בליל ה"סֵדר" ביצים קשות? השיב רבי מאיר לשואל הנכרי: מנהג זה בא לסמל תכונה אופיינית של עם ישראל מאז ועד היום הזה. הביצה שונה מכל מאכל אחר בכך, שככל שהיא מתבשלת יותר ברותחין – היא מתקשה יותר. והוא הדין בבני ישׂראל: ככל שהם נרדפים על צוואר על ידי אויביהם וככל שהם סובלים תלאות וצרות למיניהן – כך הם מתחשלים יותר ויותר. תכונה לאומית זו היא עתיקת-יומין ומוזכרת בתורתנו בתיאור שיעבוד אבותינו במצרים: "וכאשר יענו אותו – כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות א', י"ב). –מן העיתונות

שים לב! ככל שהיא מתבשלת … ככל שהם נרדפים…  ככל שהם סובלים.

והניסוח במקרא: "כאשר (=ככל שֶ) יענו אותו…".

 

"איך שֶ"… – ביטוי זה פסול?

 לכן, אל תאמר:

"אבל איך שלא יהיה, אפילו אם נאמין לו, לחבר-הכנסת הנכבד, הרי מה שיוצא שהוא לא כל כך מבין את העניינים והוא לא כל כך תופס איך השלטון והמיליונרים עבדו עלינו כל השנים הארוכות האלה" (מן העיתונות).

דייק ואמור: אבל יהיה אשר יהיה, אפילו אם נאמין לו…

שים לב! "אפילו" עדיף מן "אפילו אם" (אפילו = אף + אילו).

 

כמעט

 כמעט ש… כמעט ו… כמעט… מה נכון?

אין  צורך לחבֵּר את המלה כמעט באמצעות ו"ו החיבור או שי"ן השעבוד.

אל תאמר: כמעט שהשגנו אותם.

דייק ואמור:

כמעט השגנו אותם.

אל תאמר: כמעט וגמרנו לעבוד.

דייק ואמור: כמעט גמרנו לעבוד.

 

במידה שֶ-

 "במידה ש-" מופיע רק בהקשר של דברים, שניתנים למדידה, למשל:  במידה שיעלו המחירים, יועלו במקביל תוספת היוקר וקצבאות הביטוח הלאומי.

"בעקבות שיטפונות עזים בג'דה, הודיע קריין-החדשות ברדיו ערב-הסעודית: "צר לנו אך לא נוכל להביא לכם היום את תחזית מזג-האוויר. את תחזית מזג האוויר אנחנו מקבלים משדה-התעופה, הסגור עתה בגלל מזג-האוויר. במידה שמזג-האוויר ישתפר, נוכל להביא לכם מחר את תחזית מזג-האוויר" ׁ(מן העיתונות).

 אל תאמר:

במידה שמזג האוויר ישתפר, נוכל להביא לכם מחר את  תחזית מזג האוויר.

דייק ואמור:

אם מזג האוויר ישתפר…

ונכון לומר: במידה שֶתגדל התפוקה, (כן) יגדל שְׂכרם של העובדים.

 

מלות קישור לענייני תנאי

 "אם לא היתה ציונות, לא הייתי היום בארץ. לכולם אומרת הציונות משהו, הכל תלוי בחינוך שקיבלתָ, לא בתנועה, לא בקיבוץ, אלא – בַּבּית. ואני קיבלתי בבית חינוך טוב" (מן העיתונות).

אבל, הציונות קיימת, לכן מדובר כאן על "תנאי בטֵל". כאשר מדובר על תנאי בטֵל, או על תנאי שעבר זמנו, יש לומר כך: אילולא הייתה ציונות…

וכך: לו הייתי רוטשילד.

אִם, רק במשפט של תנאי קיים, תנאי מציאותי או תנאי לעתיד. אם תשקיע מאמצים, תצליח.

והנה דוגמא לשימוש במלות תנאי לעבר ולעתיד:

"אילו עניתי לכל דבר השמצה – הייתי נשחק, אם יתברר שצדקתי – כל המלים שנאמרו נגדי יימוגו וייעלמו" (מן העיתונות).

שים לב: "אִם" – ולא "בְּאִם".

 

אִם… ואִם לא…

 אם תשלם, תקבל הנחה ואם לא תשלם, תקבל קנס!

כאשר התנאי הוא שלילי, אין לכתוב כך:

"אם לא ג'ימס בייקר, לא  יצחק רבין, ולא החרדים, קשה לחשוב על גורם אחר שיהיה מסוגל לעצור את הספִירה לאחור. הפיצוץ הגדול, הפעם זה רציני, עלול בהחלט להתרחש בראשית השבוע הבא" (מן העיתונות).

 צריך לכתוב: אם בייקר, רבין והחרדים אינם מסוגלים לעצור את הזמן לאחור, קשה לחשוב על גורם אחר שיהיה מסוגל לעשות זאת.

 

לוּ, אִם

 לוּ, אילוּ = לתנאי בטֵל (מלים אלו מצטרפות לפועַל בעבר). לוּ הייתי רוטשילד הייתי  מסייע לקשישים. כשרוצים לומר לוּ, אילוּ בשלילה, אומרים: לוּלֵא, אִילולא.

אם = לתנאי מציאותי. אם תבוא – ננצח. אם אתה בא, גם אנחנו נבוא.

 

אם לא, ולא, שאם לא כן

 "בנושא הכלכלי, הבהרתי לראש-הממשלה, בצורה ברורה וחד-משמעית, כי אִם יסכים להפקיד בידי את תיק האוצר אחזור לממשלה. אחרת, אין בכך שום טעם, כיוון שאינני מוכן להיות שותף למדיניות, שאינני מסוגל בשום פנים ואופן לקבְּלה" (מן העיתונות).

מי היא אותה "אַחרת"? ממשלה אחרת? שרה אחרת? בוודאי שלא. הכותב התכוון לומר "אם לא", אבל בהשפעת ביטוי אנגלי, המכיל את המלה "אחר" השתמש במלה "אחרת".

בעברית הביטוי המתאים הוא ולא, או שאם לא כן. (בניסוח בכתב, אם אין מנקדים, נעדיף את הביטוי השני, משום שהקורא עלול לקרוא ולא.)

למשל: התייצב מיד במשטרה, ולא רע ומר יהיה גורלך. (או: שאם לא כן רע ומר יהיה גורלך.)

והרי עוד דוגמה לשימוש נכון:

"ישראל חייבת לתבוע מארה"ב מילוי קפדני של הבטחותיה, שאם לא כן, תבין ארה"ב, כי מותר לה להפר גם הבטחות אחרות" ( מן העיתונות).

 

אילו – אילולא

 "הצלחתָ להכניס את עצמך לבוץ אמיתי", אמר חכם-יועץ. "אילולא הייתי בבוץ", אמר הנשיא, "לא הייתי מזעיק את כולכם הֵנה"( מן העיתונות).

המלה אילולא (וכמוה לולא) מורכבת משני חלקים: אילו+לֹא. האומר "אילולא לֹא" מכפּיל את השלילה, וכאילו אמר אילו. כדאי להבחין בין "אילולא" ל"בלעדֵי": "אילולא" (וכמוה – "אילו", "אם") מצטרפת לפועַל, אבל לא לשֵם. "

"הטיפול עזר לי רבות. אני בטוח, כי נישואיי לג'ולי היו מסתיימים לפני זמן רב, אילולא הפסיכיאטר שלנו. כשיש לנו בעיה הנוגעת ליחסינו, איננו פונים זה לזו – אלא מתקשרים לפסיכיאטר. הוא יודע את הדרכים לפתור את בעיותינו" (מן העיתונות).

 במקום אילולא צריך לכתוב בלעדֵי או: ללֹא הפסיכיאטר.

 

ועוד משהו על מילות-קישור:

 כאשר אנו מוסיפים לחלק מן הצירופים האלה את כינוי הגוף "הוא", אנו מקבלים צורות חדשות. איפֹה שהוא (איפשהו) = מקום כל שהוא. מתַי שהוא = זמן כל שהוא. איך שהוא = אופן כל שהוא. ביטויים אלו כּשֵרים, וכידוע לך, הם די-מקובלים בלשון הדיבור.

 

ספיחים מיותרים

כשיש הֶסגר (כנראה, כמובן) אין צורך בש':

"מכבי חיפה ממשיכה לבעוט בדליים עם החלב. המנג'ר, גיורא שפיגל, לא מנסה לחפש תירוצים: 'כנראה שאנחנו לא מספיק טובים בשביל המקום הראשון. אנחנו בועטים לכל מקום, פרט למקום הנכון – הרשת. בצורה כזאת לא מגיעים למקום הראשון'…" (מן העיתונות)

דייק ואמור: כנראה, אנחנו

או: נראה, שאנחנו

ולא: כנראה ש…

וכך כמובן, נגיע לביקור

או: מובן, שנגיע לביקור

ולא: כמובן ש…

לעיתים ש' מופיעה במקומה כדרוש, אך נלווים אליה ספיחים מיותרים. למשל:

"אין מקום להצהרה על כך שיבוטלו המִסים על אגרות החוב" (מן העיתונות).

 המלים "על כך" מיותרות, וצריך לומר:

אין מקום להצהרה, שיבוטלו המִסים על אגרות החוב.

 

 

לפוסט הבא:  סמיכויות במשפט העברי

אודות הרצל ובלפור חקק

הרצל ובלפור חקק , נולדו בשנת 1948, אנשי רוח , סופרים ומשוררים , תאומים זהים מפורסמים עוד מגיל 16, עת זכו במשותף בחידון התנ"ך הארצי והעולמי. בנערותם היו כתבי נוער של מעריב לנוער (1966-1964). סיימו תואר ראשון ושני במדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים בהצטיינות. מאז שנת 2003 מכהנים לסירוגין כיו"ר אגודת הסופרים העבריים בישראל

השאר תגובה

כתובת הדואר האלקטרוני לא תתפרסם.השדות הדרושים - מסומנים *

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

חזור לראש העמוד