ראינו עד כמה חשוב לשמור על אחידות בעריכה ועל תקניות השפה ובהירותה. כדי שהדברים יהיו בהירים ומובנים, יש להקפיד על סימני פיסוק נכונים. האקדמיה ללשון עברית פרסמה בשנת תשנ"ג בחוברת "לשוננו לעם" את כלליה, והם נמצאים באתר האקדמיה ללשון העברית, בצירוף הדגמות.
נדגיש כמה מן הכללים העיקריים:
- סימני פיסוק בדו-שיח: סימני הפיסוק יבואו לפני המרכאות הסוגרות. למשל: ברכה: "האם תבואי מחר איתי למוזיאון?" מתילדה: לא, לא אבוא איתך!"
- נקודה בתוך סוגריים: אם בתוך הסוגריים מופיע משפט בעל משמעות, תופיע הנקודה בתוך הסוגריים. אם בתוך הסוגריים מופיע צירוף מלים, לא תופיע נקודה בתוך הסוגריים. למשל: חוקי העבד העברי מופיעים בתורה. (הם מופיעים בעיקר בספר שמות.) וראו מול זה את המשפט: בתפריט של המסעדה מופיע (בקו זוהר) העלות של כל פריט.
- אין לסמן פסיק או נקודה אחרי סימן שאלה או סימן קריאה.
- יש לסמן פסיק במקום שבו יש הפסקה בדיבור בתוך המשפט, במקום שיש בו תפנית במשפט. האקדמיה ממליצה שלא להרבות בסימני פיסוק, במקום שבו הדברים ברורים. זה מבלבל את הקורא. כך יש לשים פסיק בחלקים כוללים במשפט, כשאין מילת איחוי ביניהן: השירה הארוטית מופיעה בימי המקרא, בימי הביניים, בתרבויות שונות לאורך הדורות וגםבעת החדשה.
- יש לסמן פסיק בהסגר או ביטוי מוסגר: שלומית, למשל, היא רקדנית טובה ומוכשרת. וכן: הוחלט, על פי המלצת יו"ר הדירקטוריון, שהמנכ"ל לא יישלח לתצוגה ביפן.
- במשפט ייחוד יבוא פסיק או קו מפריד אחרי חלק הייחוד: ראובן ויהודה, מאבק המנהיגות ביניהם בולט לאורך סיפורי יעקב בתורה. או: ראובן ויהודה- מאבק המנהיגות ביניהם בולט לאורך סיפורי יעקב בתורה.
- פסיק יבוא בין שני חלקי משפט מחובר (מאוחה): החשכה ירדה, והטמפרטורות ירדו בהדרגה. כשהמלה "אלא" משמשת מילת איחוי, יש לשים פסיק: לא חכמתו גרמה לנו להתחבר עימו, אלא היותו מנהל בכיר בחברה.
- במשפט מורכב: כשירדתי מכבֶש המטוס, חיכתה לי באולם האורחים כל משפחתי.
- קו מפריד: רבים טועים בהבחנה בין קו מפריד למקף מחבר. היום בשל תנאי ההקלדה, שניהם מסומנים בגובה אמצע האותיות, וזה מבלבל. נבהיר זאת: קו מפריד הוא קו, שלפניו ולאחריו יש רווח. כלומר: מדובר בהפרדה ממש בין שני חלקי המשפט. קו כזה מופיע במשפט ייחוד: ספרי שירה רבים – הנגיעה שלהם בפוליטיקה היא מזערית. וכן: אם יש השמטה במשפט, הקו המפריד משלים בדמיון של הקורא את החסר. כך: הפילוסוף מחפש בחיים משמעות, והבדרן – צחוק. לפעמים הקו המפריד מבטא פירוט, בדומה לנקודתיים. כך: הנסיעה במסלול המהיר היא חוויה – מאה ועשרים קילומטרים בשעה. לפעמים בא קו מפריד בין נושא לנשוא במשפט שמני בלא אוגד (זה רווח מאוד בכותרות של עיתונים): אלוף הפיקוד החדש – אלוף ריצת מרתון בפאריס.
10. מקף מחבר: המקף המחבר שונה מן הקו המפריד. המקף צמוד למילה שלפניו וגם למילה שלאחריו, והנוהג הנכון הוא לסמן אותו בגובה ראשי האותיות. ההקלדה במחשב אינה מאפשרת זאת, ולכן קשה לעמוד בתנאי זה. הקו המפריד (ראו סעיף 9) מסומן בגובה אמצע האותיות ויש רווח בינו ובין המילים שלפניו ולאחריו. מקף מחבר בא כאשר שתי מילים או יותר מצטרפות למושג אחד. כך: עורך-דין, אב-בית, בית-ספר, בעל-בית, אב-בית-דין, ארץ-ישראל, תל-אביב. יש גם מקף מחבר בהבאת צירוף אותיות לועזיות: סי-אן-אן, סי-איי, אי. יש עורכים היום המצמצמים את השימוש במקף מחבר.
.
פוסט זה נכתב ע"י התאומים הרצל ובלפור חקק
איפה אפשר לקנות את הספר? חיפשתי בכל מני חנויות ואין למצוא.
לא ניתן לרכוש בחנות. שלח אליי שק על סך 100 שקלים כולל דמי משלוח. ראה כתובתי לעיל.
לדניאל וישנביץ, שלום. הספר אזל מן החנויות. יש לנו עותקים ספורים. אם אתה מעוניין שלח לי שק על סך 100 שקלים (כולל דמי משלוח) והספר יישלח אליך. בלפור חקק, רכסים 12 דירה 5, צור הדסה 99875.
האם אפשר לשים פסיק או נקודה בכותרת ראשית או בכותרת משנה?
הי יעקב
לא נהוג לשים נקודה בכותרת
פסיק בהחלט אפשר להוסיף אם יש משפט ארוך שדורש פסיק.
אם כי כהמלצה אני לרוב ממליץ על כותרות קצרות