סמיכויות במשפט העברי

צירופי סמיכות – התאמה בין "בני-זוג"   כאשר הנושא הוא צירוף סמיכות, יש להקפיד שהנשוא יתאים לנסמך: כיפת הבניין הוארה באור יקרות. גם האוגד יתאים לנסמך: רעיון החלוציות הוא כוח עצום בתולדות הציונות. בבניית צירוף-סמיכות יש להישמר מהשארת הנסמך בצורת הנפרד. אל תאמר: "כיריים גז תואר חשמלי במצב טוב" (מן העיתונות).  יש לומר: כיריים של […]

סדר המילים ומילות קישור במשפט העברי

סדר מִלים במשפט עריכה נכונה של חלקי המשפט היא תנאי בל יעבור להבנת הדברים האמורים במשפט. להלן כמה דוגמאות למשפטים, שסדר חלקיהם לקוי ומסורבל. "חוגים כלכליים הביעו חשש, כי ראשי ההסתדרות עלולים להחריף מאבקים פוליטים בעיקר בחזית השכר, כאשר אין להם עתה עוד מה להפסיד (מן העיתונות).  לפי סדר המלים במשפט הזה, אפשר להבין, שהמִלה […]

תָאֳרי הפועל במשפט העברי

נעמוד כאן על תָאֳרי פועל שונים, ועל שימוש נכון בהם:   תוארי פועל לשלילה מוחלטת  כלל וכלל – כדאי שיבואו בראש המשפט, או בסופו (אבל לא באמצע), למשל: כלל וכלל לא מסרנו להם את הידיעות.   כלל, כל עיקר  כדאי לכתוב בסוף המשפט, למשל: לא אהבתי אותה כלל. לא מצאנו עניין בדבר כל-עיקר. אל תאמר […]

זכר ונקבה במשפט העברי

פוסט 1: זכר ונקבה במשפט העברי מתוך הספר: "טעות חזור- לקסיקון חקק לשיפור הלשון", הוצאת שלהבת ירושלם 1993 השפה העברית מבדילה בין שמות עצם ממין זכר ובין שמות עצם ממין נקבה.  את שמות העצם ממין נקבה אפשר להכיר, בדרך כלל, על פי כמה סימנים, למשל: –ת בסוף המילה; –ה בסוף המילה. ואולם, יש מילים רבות […]

עריכת תוכן – עשרה דגשים מיוחדים:

במאמר הראשון בסדרת המאמרים של עריכת תוכן פירטנו עקרונות בסיסיים של עריכת טקסט.

בפוסט אורח זה מאת התאומים הרצל ובלפור חקק נציין דגשים מיוחדים בעת עריכת תוכן:

עריכת מאמר חקר

עריכת תוכן של מאמר חקר מחייבת את העורך להתמצא באופייה של עבודת חקר ושל מאמר חקר.

לך כעורך יש מחויבות בזמן העריכה גם לעקוב ולוודא שהכותב ממלא את המחויבות של מאמר חקר.

איך להכין רשימה ביבליוגרפית?

בכתיבת תכנים רבים ברשת ובעיקר במסגרת כתיבת תכנים מקצועיים , אנו נעזרים בספרות מקצועית.
בפוסט אורח זה מאת התאומים הרצל ובלפור חקק , נלמד כיצד להכין רשימה ביבליוגרפית בצורה מקצועית.