שיבושי לשון ותיקוני לשון

הרצל ובלפור חקק

נכתב ע"י הרצל ובלפור חקק

שיבת ציון ניצחה, השפה העברית ניצחה. אבל לשפה העברית המתחדשת נותר מאבק על צלילותה, על כלליה, על השרשת מפלס תקני שיאצור בחובו את רוח השפה העברית.

תיקוני לשון
תיקוני לשון

העולם הפך ל"כפר גלובלי", וזה אתגר לכל תרבות ייחודית לשמור על ייחודה.  ב"ארץ ההבטחה" שלנו התקבצו עולים מגלויות שונות, מלשונות שונות. השפה העברית נמצאת במאבק בשל ההשפעה של שפות אחרות, בשל חוסר ידיעת הלשון, אשר תורם להצמחת "עשבים שוטים": שיבושי הלשון עלולים לדחוק את העברית התקנית – ומוטב לעמוד בשער.

בספרנו "טעות, חזור- לקסיקון חקק לשיפור הלשון" ליקטנו שיבושי לשון נפוצים מן העיתונות, ולידם הצגנו את הדרך הנכונה והראויה לאמירת הדברים. בדרך זו ביקשנו לתת חיזוק  ללשון התקנית.

לא יהיה זה נכון לשבת מנגד ולהחריש, כאשר ביטויים משובשים קונים להם שביתה בלשוננו.

כך חובה עלינו לתקן את האומרים "אכלנו עם כפית", הרי הכפית אינה אוכלת יחד איתנו. לכן יש לומר: "אנו אוכלים בכפית".

ודאי שאין להשלים עם ניבים משובשים. אין להסכים לעיוות דוגמת "החלק הארי". נדייק וננסה להשריש ניסוח נכון: "חלק הארי", כיוון שהניב הזה מקורו במשל עממי על החלק של הארי(ה). יש ניסוחים צורמים המשתרשים, והכול בשם היקשים מוטעים ובורות – ואל לנו להשלים עם "פריחה לשונית" שכזאת.

.

תיקון השיבושים תלוי בכל אחד ואחד. גורל לשוננו בידינו. ננסה להדגים סוגים שונים של שיבושי לשון:

שיבושי מלים שנוצרו בשל השפעת עגה, שיבושים שנוצרו בשל ביטויים לא מדויקים, ניבים שנפגמו ואיבדו משמעם המקורי, סרבולי לשון מיותרים. היריעה קצרה מלהכיל: יש גם שיבושים שנובעים מפגיעה במבנה המשפט, שיבושים שהם שימוש לא נכון בשמות ובביטויים דומים, בפעלים שנראים דומים.

ננסה לתת דוגמאות לסוגי השיבושים.

.

שער ראשון: ביטויים לא מדויקים:

שיבוש 1: "נעשה לנו חושך בעיניים". דייק ואמור: חשכו עינינו.

שיבוש 2: "איבד את הראש". דייק ואמור: איבד את עשתונותיו.

שיבוש 3: "באם תבוא", "בעקב השיטפונות". דייק ואמור: אם, עקב.

שיבוש 4: "בעל חי נדיר התגלה בנגב". דייק ואמור: "בעל חיים". בעל חי הוא בעלה של האשה

שעודו בחיים.

שיבוש 5: "ברת סמכא", ברת ביצוע". דייק ואמור: בר סמכא – בת סמכא, בת ביצוע. "בר" במובן בר לקוח מארמית, ובארמית אין צורת "ברת".

שיבוש 6: "הלימודים נראים לו כגיבנת כבדה, כמכשול".  דייק ואמור: כגבנון כבד.

שיבוש 7: "אחד אחרי השני". דייק ואמור: זה אחרי זה.

שיבוש  8: "שירה אינה רק משלוח יד". דייק ואמור: משלח יד.

שיבוש 9: "שני שליש מהילדים". דייק ואמור: שני שלישים מהילדים.

.

שער שני:   ניבים כהלכה

שיבוש 1: "אין אדם נתפס על צערו". דייק ואמור: אין אדם נתפס בשעת צערו.

שיבוש 2: "איתרע מזלי וזכיתי בפיס". דייק ואמור: התמזל מזלי. "איתרע" משמעו: הורע, נשבר.

שיבוש 3: "זרע מלח על פצעיהם". דייק ואמור: זרה מלח.

שיבוש 4: "הטביע חותמו". דייק ואמור: טבע חותמו.

שיבוש 5: "באתי ליישב את ההֲדורים". דייק ואמור: ליישר את ההדורים.

שיבוש 6: "עבדנו קשה, ימים כלילות". דייק ואמור: לילות כימים.

שיבוש 7: "המדינה עומדת על קרעי תרנגולת". דייק בניסוח: "על כרעי תרנגולת".

שיבוש 8: "פסחתי על שני הסעיפים". דייק ואמור: על שתי הסעיפִּים ( דגש בפ' ).

.

שער שלישי: ייתורים, סרבולים

שיבוש 1: "איפה פה המשרד של המנהל". דייק ואמור: איפה המשרד.

שיבוש 2: "אין בעולמו אלא רק אהבת הספרים". דייק ואמור: אלא אהבת הספרים.

שיבוש 3: "אפילו אם נצטרך לאכול עשב". דייק ואמור: אפילו נצטרך.

שיבוש 4: "הרווחתי בערך כעשרים שקלים". דייק ואמור: בערך עשרים. או: כעשרים.

שיבוש 5: "גרר אחריו". דייק ואמור: גרר.

שיבוש 6: "עוד טרם הצלחנו להתאושש מהמהלומה…". דייק ואמור: טרם הצלחנו…

שיבוש 7: "זה היה גדול מדי מכדי שנוכל…". דייק ואמור: זה היה גדול מכדי שנוכל…

.

שער רביעי : חלקי  משפט, ביטויי קישור לחלקי משפט

שיבוש 1: "כיריים גז". דייק ואמור: כירי גז ( צירוף סמיכות ).

שיבוש 2: "מרבית השרים תמכה בהחלטה". דייק ואמור: מרבית השרים תמכו בהחלטה. ( מרבית – נסמך לנושא).

שיבוש 3: "קציני וחיילי היחידה". דייק ואמור: קציני היחידה וחייליה ( שני נסמכים וסומך אחד ).

שיבוש 4: "המזל הביש". דייק ואמור: "מזל הביש" ( יידוע סמיכות ).

שיבוש 5: "העיתון פרסם מכתב מרגש שכתבה האשה, שנהרגה בפיצוץ".  דייק ואמור: בעת הפיצוץ נהרגה האשה. העיתון פרסם מכתב שכתבה האשה לפני מותה.

שיבוש 6: "נכשלנו מאחר ולא היינו מלוכדים". דייק ואמור: מאחר ש… וכך: כיוון ש… היות ש…

שיבוש 7: "תנו לי תפקיד זה אחרת אעזוב". דייק ואמור: "שאם לא כן, אעזוב.

.

שער חמישי: שמות וביטויים דומים

שיבוש 1 –"הופתענו מיחסו העוין של אובמה". דייק ואמור: התאכזבנו.

שיבוש 2: :"האם אפשר לעשן בחדר זה?". דייק ואמור: האם מותר.

שיבוש 3: "אני לא מצטער על מה שקרה למפרע". דייק ואמור: בדיעבד. ( למפרע = לאחור, לעבר, בניגוד לביטוי: מכאן ולהבא ).

שיבוש 4: "בין כה וכה הם שוגים בקריאה". דייק ואמור: בין כך ובין כך ( בין כה וכה = בינתיים ,                        בלאו הכי = בין כך ובין כך).

שיבוש 5: "עמי אירופה הם בני ברית שלנו". דייק ואמור: בעלי ברית ( בני ברית = יהודים שנימולו).

שיבוש 6: "הגענו למבצר רגלית, וזו הייתה דרך לא קלה". דייק ואמור: ברגל.

שיבוש 7: "הלוויתי לו ספר לקריאה". דייק ואמור: השאלתי לו.  כשאדם מלווה כסף או סחורה – משתמש הלווה בכסף או בחפץ, אך אינו מחזיר אותם שטרי כסף.

שיבוש 8: "יש לו אמונה טפלה". דייק בניסוח: אמונה תפלה.  ( טפל = שולי, תפל = חסר טעם ).

.

שער שישי: טעויות נפוצות שנשמעות בכל מקום

  • "עשיתי זאת בכדי לעזור לו". אמור: כדי לעזור לו.
  • "אני יגיד לו". אמור: אני אגיד לו.
  • "האתגר רָקם עור וגידים". אמור: האתגר קָרם עור וגידים.
  • "יצאתי מהצומת הגדולה לכיכר המדינה וקניתי שם גרביים לבנות". אמור: יצאתי מהצומת הגדול…וקניתי שם גרביים לבנים". שימו לב: גרב, צומת: לשון זכר!!!
  • "הצלחת עלתה לי שתי שקל". אמור: שני שקלים.

 

    נתן
    27 בJanuary 2013

    מה הבעיה במשפט: קציני וחיילי היחידה?
    לא ברור...אפשר גם כך וגם בדרך שאתם הצגתם זאת.

      אנידור חקק
      29 בJanuary 2013

      הי נתן
      אכן ישנה בעיה עם משפט זה.
      השפה העברית לא מקבלת צירופי סמיכויות כמו במקרה זה בה הסמיכות חלה גם על המילה קציני וגם על המילה חיילי.
      במקרה זה צריך לומר: קציני היחידה וחייליה

    ella
    29 בJanuary 2013

    האם אפשר "לבטל" סמיכות תקינה ע"י מקף?
    למשל, האם ניתן לומר הבית-ספר במקום בית הספר בזכות המקף?

      הרצל חקק
      17 בMay 2016

      צירוף סמיכות הוא צירוף סמיכות צד אחד הוא נסמך והצד השני סומך, אי אפשר לערבב אותם ולהפוך אותם לשם עצם חדש

      לכן עליי לומר גן העיר יפֶה ואין מקום שיאמרו – הגן עיר יפֶה. בין אם תשים מקף, ובין אם לא תשים, צירוף הסמיכות נשאר במתכונתו,

      ותמיד הנשוא ייטה לפי הנסמך, כך גן העיר יָפֶה ולא יָפָה. זה שונה אם הנסמך מדבר על כמות – אז הנשוא ייטה לפי הסומך - רוב התלמידים הצליחו.

      גם כאן זו סמיכות, וגם כאן אי אפשר לומר, הרוב תלמידים. בכל מקרה התלמידים הם הנושא, הכמות אינה נושא. במקרים כאלה, הנשוא לפי הסומך

    בתיה
    26 בFebruary 2016

    ברתי=בתי
    לפיכך אין זה שיבוש

    לנא
    13 בMay 2016

    האם המשפט הזה : הבחינה האחרונה המרצה התרשם מאוד מנימוקי הסטודנטים המעמיקים ?

      admedia
      16 בMay 2016

      במקום : הבחינה האחרונה
      צריך להיות: בבחינה האחרונה.

    עואטף חמזה
    14 בJune 2017

    מה נכון להגיד : לדפוק בדלת או לדפוק על הדלת?

    יעקב
    14 בDecember 2020

    האם המשפטים הבאים נכונים אם לא מה נכון?

    1.אֵיזֶה שִׁיר אַתְּ הֲכִי אוֹהֶבֶת.
    2 אֵיזֶה מִקְצוֹעַ הֲכִי אַהֲבַת בְּלִמּוּדֵי הַתִּיכוֹן.
    3 אֵיזֶה מַאֲכָל אַתְּ הֲכִי אוֹהֶבֶת.

השאר תגובה

צרו איתנו קשר

פוסטים נוספים