סמיכויות במשפט העברי

סמיכויות במשפט העברי

צירופי סמיכות – התאמה בין "בני-זוג"   כאשר הנושא הוא צירוף סמיכות, יש להקפיד שהנשוא יתאים לנסמך: כיפת הבניין הוארה באור יקרות. גם האוגד יתאים לנסמך: רעיון החלוציות הוא כוח עצום בתולדות הציונות. בבניית צירוף-סמיכות יש להישמר מהשארת הנסמך בצורת הנפרד. אל תאמר: "כיריים גז תואר חשמלי במצב טוב" (מן העיתונות).  יש לומר: כיריים של גז, (או: כירי גז). כאשר הנסמך מציין כמות או איכות, אפשר להתאים את הנשוא לסומך, למשל: רוב התלמידים עמדו במבחן בהצלחה; מחצית ממספר הבנות נשלחו להביא אישורים מן ההורים; מיטב התוצרת תישלח לארצות חוץ. האם נכון לומר כך? מי פצח בקטע הבא באיומי התפטרות? השרים ... קרא עוד «

סדר המילים ומילות קישור במשפט העברי

סדר המילים ומילות קישור במשפט העברי

סדר מִלים במשפט עריכה נכונה של חלקי המשפט היא תנאי בל יעבור להבנת הדברים האמורים במשפט. להלן כמה דוגמאות למשפטים, שסדר חלקיהם לקוי ומסורבל. "חוגים כלכליים הביעו חשש, כי ראשי ההסתדרות עלולים להחריף מאבקים פוליטים בעיקר בחזית השכר, כאשר אין להם עתה עוד מה להפסיד (מן העיתונות).  לפי סדר המלים במשפט הזה, אפשר להבין, שהמִלה "עוד" באה במשמעות "עדיין" (ולא במשמעות של תוספת). אם כך, לא רצוי, שתהיה צמודה למִלה "עתה", שגם היא תיאור זמן. מוטב לכתוב: אין להם עתה מה להפסיד עוד. "אבל ברור לי, שאסור לתקוף את התופעות השליליות הרבות הכרוכות במעמדם של הפרופסורים מן הזוית הלא נכונה" ... קרא עוד «

תָאֳרי הפועל במשפט העברי

תָאֳרי הפועל במשפט העברי

נעמוד כאן על תָאֳרי פועל שונים, ועל שימוש נכון בהם:   תוארי פועל לשלילה מוחלטת  כלל וכלל – כדאי שיבואו בראש המשפט, או בסופו (אבל לא באמצע), למשל: כלל וכלל לא מסרנו להם את הידיעות.   כלל, כל עיקר  כדאי לכתוב בסוף המשפט, למשל: לא אהבתי אותה כלל. לא מצאנו עניין בדבר כל-עיקר. אל תאמר כך: במרוצת הזמן התחלנו לתפוש שזו כלל איננה המטרה. דייק ואמור: התחלנו לתפוס שזו איננה המטרה כלל.   לגמרי, לחלוטין רצוי תמיד אחרי הפועל, כך: נכשלתי לגמרי; הוא איבד לחלוטין את עשתונותיו.   תוארי פועל לזמן  כבר = לפני כן, עד כה, זה זמן רב, ... קרא עוד «

מבנה המשפט וחלקיו

מבנה המשפט וחלקיו

פרק שני – מבנה המשפט וחלקיו התאמת נושא לנשוא מה קרה בקטע הזה? "סירובו של מר ז'ורבין לנהל את מסע ההסברה של הליכוד במערכת הבחירות, התקבלה בהפתעה על ידי הליכוד." (מן העיתונות) כאשר המשפט מתארך והנשוא רחוק מן הנושא, אנו עלולים לשגות. במשפט לעיל, הכותב שכח, כי הנושא הוא הסירוב (ולא "מערכת הבחירות") וצריך לומר סירובו… התקבל. על כן, שים לב! כאשר הנשוא הוא פועל או תואר או שם  ( היכול לנטות במין ובמספר),  יש להתאים במין ובמספר בין הנשוא לנושא. התאמה זו היא חובה, והיא מעין סימן היכר, שלפיו אפשר לזהות במשפט את הנושא (כמובן, לאחר שזוהתה המלה המשמשת כנשוא). ... קרא עוד «

זכר ונקבה במשפט העברי

זכר ונקבה במשפט העברי

פוסט 1: זכר ונקבה במשפט העברי מתוך הספר: "טעות חזור- לקסיקון חקק לשיפור הלשון", הוצאת שלהבת ירושלם 1993 השפה העברית מבדילה בין שמות עצם ממין זכר ובין שמות עצם ממין נקבה.  את שמות העצם ממין נקבה אפשר להכיר, בדרך כלל, על פי כמה סימנים, למשל: -ת בסוף המילה; -ה בסוף המילה. ואולם, יש מילים רבות שאינן נוהגות לפי כללים אלה. ולכן יש מי ששוגה בהן. בפרק זה נביא כמה מן המילים יוצאות הדופן, ונשתדל לתת להן  סימנים מיוחדים, כדי שנימנע בעתיד משגיאות. "היה זה אתגר גדול לאשף אייכנאור, אבל הוא היה בטוח, שיצליח,  כיוון שבשנה שעברה הכין חביתה של 10,000 ... קרא עוד «

שיבושי לשון ותיקוני לשון

שיבושי לשון ותיקוני לשון

שיבת ציון ניצחה, השפה העברית ניצחה. אבל לשפה העברית המתחדשת נותר מאבק על צלילותה, על כלליה, על השרשת מפלס תקני שיאצור בחובו את רוח השפה העברית. העולם הפך ל"כפר גלובלי", וזה אתגר לכל תרבות ייחודית לשמור על ייחודה. בפוסט אורח זה , מסבירים התאומים הרצל ובלפור חקק על שיבושי לשון וטעויות נפוצות בשפה העברית. קרא עוד «

שבעים תחדישי לשון עבריים

שבעים תחדישי לשון עבריים

החייאת השפה כלשון דיבור יצרה צורה במילים חדשות. לשם זה קם ועד הלשון העברית, שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית. התחדישים המובאים כאן הם חלק מן התחדישים שנוצרו בשנים האחרונות. פוסט אורח של הרצל ובלפור חקק המביא מילים חדשות מוכרות ופחות מוכרות בשפה העברית. קרא עוד «

חזור לראש העמוד