כללי כתיב חסר ניקוד

כללי כתיב חסר ניקוד
הרצל ובלפור חקק

נכתב ע"י הרצל ובלפור חקק

כללי כתיב חסר ניקוד
כללי כתיב חסר ניקוד

האקדמיה ללשון עברית ממליצה על כתיב מלא, כאשר אנו כותבים בכתיב חסר ניקוד. הכללים כולם כאמור מופיעים בחוברת מיוחדת של "לשוננו לעם" ונמצאים גם באתר האקדמיה ללשון העברית. להלן עיקרי הדברים:

האקדמיה מבחינה בסוגי כתיב לפי התנועות השונות: להלן הדברים בקצרה. אנו מציעים לקרוא נוסח מלא של כללי האקדמיה.

תנועת u

תנועת u נכתבת באות וי"ו. כך למשל: נותק, צומצם, חומם, דוגמה (דֻּגְמָה).

תנועת o

תנועת o נכתבת באות וי"ו. כך  למשל: דופי, מורך, צורך, יזכור.

.
וי"ו לא תיכתב
*במילים שבהן תנועת o מסומנת בניקוד בקמץ קטן או בחטף-קמץ. למשל: חכמה, אפנה, תכנית. ראו הרחבות בכללי האקדמיה.

*בצורת העתיד בבניין קל של נחי פ"א, כגון תאמר, יאחז [אבל בגוף ראשון: אומר (=אֹמַר), אוחז (אֹחַז)].
*במילים: לא, צאן, ראש, שמאל, זאת , מאזניים, כה, פה, איפה, כל (בנסמך).

תנועת i

תנועת i כותבים באות יו"ד. למשל: סיפור, פנייה, ייצור, קישור.

יו"ד לא תיכתב

*לפני אות המנוקדת בשווא נח, כגון אמְרה, מכְתם, פתְרון. ( הערה: כלל זה של האקדמיה מקשה עלינו במילה כמו מִנהל, כיוון שעלינו להבחין בין מינהל ובין מנַהל, ואז הנטייה היא לסטות מכלל זה של האקדמיה. האקדמיה ממליצה על ניקוד עזר. מומלץ לקרוא הכללים במקור.

* אחרי מ"ם השימוש, כגון מדירתו, מקרבתו, מכאן, וכן במילים: אִם, עִם, הִנה.

* במילים שבצורת היסוד שלהן אין תנועת i ( לִבי, צִלי, אִתי).

* בפעלים בבניין הפעיל: הִשיק, הִטה, הִגיע.

*לפני יו (yu או yo): ציוּן, מיוּן, סטיוֹת, פניוֹת.

תנועת e

תנועת e אינה נכתבת ביו"ד: מצג, להשלים למשל: ממד (=מֵמַד), אזור (=אֵזוֹר), בררה (=בְּרֵרָה), זהות (=זֶהוּת).

אבל יו"ד  תיכתב

*במילים שצירי בא בהן לפני אהחע"ר במקום חיריק.
למשל: תיאחז [לעומת תיכתב (תִּכָּתֵב )], דיראון [לעומת פיכחון (=פִּכָּחוֹן)].

*בשמות השקולים במשקל השמות היקש (=הֶקֵּש), היסק (הֶסֵּק). ראו הרחבה בכללי האקדמיה.

העיצור w

העיצור w – בתוך המילה הווי"ו העיצורית (לא אם קריאה) נכפלת. למשל: אדווה, צוות. כך גם וי"ו הבאה אחרי אותיות השימוש (מש"ה וכל"ב). למשל: ועדה , אך: הוועדה. ויסות, אך: הוויסות.

וי"ו לא תיכפל

* בראש המילה ובסופה: וזיר, קו.  ראו הרחבות בכללי האקדמיה.

העיצור y

העיצור y – בתוך המילה ובסופה היו"ד נכפלת. למשל: עניין, ילדיי, אחריי, לייבא.

יו"ד לא תיכפל

*בראש המילה: יצירה, ילך (יֵלֵךְ).
*אם היא סמוכה ליו"ד אחרת, למשל: ייצר (יְיַצֵּר).
*על יד אם קריאה,  איוּם, מדויק, פרויקט.
*אחרי אותיות השימוש (מש"ה וכל"ב): היקב (הַיֶּקֶב), שירד (שֶׁיָּרַד).

*במילים ביִת, זיִת, ליִל.
*במילים:  אולַי, מתַי , מיִם.

ראו הרחבות בכללי האקדמיה.

.
אות הבאה בדגש חזק תמורת שתי אותיות שוות

אות הבאה בניקוד בדגש חזק – אין להכפילה בכתיב חסר הניקוד: נתתי (נָתַתִּי).

אלה עיקרי הכללים של האקדמיה ללשון עברית. מומלץ לעיין בכללים המלאים באתר האקדמיה.

.

פוסט זה נכתב על ידי התאומים הרצל ובלפור חקק

השאר תגובה

צרו איתנו קשר

פוסטים נוספים

בעולם הדיגיטלי התחרותי של ימינו, משווקים ובעלי אתרים נדרשים להיות ערניים ומעודכנים בכל רגע נתון. לא מספיק רק ליצור תוכן איכותי ולקוות שהקהל יגיע

על פי ההגדרה היבשה "פרומפט הוא סוג של קלט בדוגמת הנחיה, שאלה או שאילתה המוזנת לתוך מודל שפה או בינה מלאכותית, כדי לקבל תצר

בעידן הדיגיטלי זמן הוא קריטי, וזה נכון גם בעולם ה-SEO. אחד האתגרים הגדולים ביותר לבעלי אתרים הוא להבטיח שדפים מהאתר שלהם מתאנדקסים במהירות על

גוגל דיסקבר (או ה- FEED של גוגל) הוא הממשק של גוגל שממליץ על תכנים רלוונטיים ישירות מתוך אפליקציית גוגל במובייל (אנדרואיד/אפל).   כחלק מהתהליך שבו

בגלישה באתרי אינטרנט או בקריאת מגזינים ועיתונים אנחנו ניתקל ב3 סוגים עיקריים של כתיבה: מאמר , ידיעה חדשותית וכתבה. ההבדלים ביניהם לא תמיד ברורים

אחד הנושאים שכל איש SEO (כולל אני בשנים האחרונות) נוהג לציין את חשיבותו בהקשר של מחקר מילים וכתיבת תוכן SEO לאתר, הוא נושא ה-