סמיכויות במשפט העברי
צירופי סמיכות – התאמה בין "בני-זוג" כאשר הנושא הוא צירוף סמיכות, יש להקפיד שהנשוא יתאים לנסמך: כיפת הבניין הוארה באור יקרות. גם האוגד יתאים לנסמך: רעיון החלוציות הוא כוח עצום בתולדות הציונות. בבניית צירוף-סמיכות יש להישמר מהשארת הנסמך בצורת הנפרד. אל תאמר: "כיריים גז תואר חשמלי במצב טוב" (מן העיתונות). יש לומר: כיריים של […]
סדר המילים ומילות קישור במשפט העברי
סדר מִלים במשפט עריכה נכונה של חלקי המשפט היא תנאי בל יעבור להבנת הדברים האמורים במשפט. להלן כמה דוגמאות למשפטים, שסדר חלקיהם לקוי ומסורבל. "חוגים כלכליים הביעו חשש, כי ראשי ההסתדרות עלולים להחריף מאבקים פוליטים בעיקר בחזית השכר, כאשר אין להם עתה עוד מה להפסיד (מן העיתונות). לפי סדר המלים במשפט הזה, אפשר להבין, שהמִלה […]
תָאֳרי הפועל במשפט העברי
נעמוד כאן על תָאֳרי פועל שונים, ועל שימוש נכון בהם: תוארי פועל לשלילה מוחלטת כלל וכלל – כדאי שיבואו בראש המשפט, או בסופו (אבל לא באמצע), למשל: כלל וכלל לא מסרנו להם את הידיעות. כלל, כל עיקר כדאי לכתוב בסוף המשפט, למשל: לא אהבתי אותה כלל. לא מצאנו עניין בדבר כל-עיקר. אל תאמר […]
מבנה המשפט וחלקיו
פרק שני – מבנה המשפט וחלקיו התאמת נושא לנשוא מה קרה בקטע הזה? "סירובו של מר ז'ורבין לנהל את מסע ההסברה של הליכוד במערכת הבחירות, התקבלה בהפתעה על ידי הליכוד." (מן העיתונות) כאשר המשפט מתארך והנשוא רחוק מן הנושא, אנו עלולים לשגות. במשפט לעיל, הכותב שכח, כי הנושא הוא הסירוב (ולא "מערכת הבחירות") וצריך לומר סירובו… […]
זכר ונקבה במשפט העברי
פוסט 1: זכר ונקבה במשפט העברי מתוך הספר: "טעות חזור- לקסיקון חקק לשיפור הלשון", הוצאת שלהבת ירושלם 1993 השפה העברית מבדילה בין שמות עצם ממין זכר ובין שמות עצם ממין נקבה. את שמות העצם ממין נקבה אפשר להכיר, בדרך כלל, על פי כמה סימנים, למשל: –ת בסוף המילה; –ה בסוף המילה. ואולם, יש מילים רבות […]
כללי כתיב חסר ניקוד
בהמשך לפוסט בנושא עריכה לשונית – בפוסט אורח זה מאת הרצל ובלפור חקק , נלמד על כללי כתיב חסר ניקוד בעברית.
עריכה לשונית
כשאנו באים לערוך חומר, עלינו לחשוב על הטקסט עצמו אך לפני זה עלינו לחשוב על ציבור הקוראים הנמענים שאליהם יגיע הטקסט. בבואנו לערוך, עלינו לחשוב איך לא לבלבל את הקורא. לכן, העיקרון הראשון הוא: אחידות בעריכה.
תכנים רבים ברשת מכילים שגיאות כתיב ואינם נערכים נכונה.
בפוסט זה, שנכתב ע"י התאומים הרצל ובלפור חקק , נלמד כללים חשובים במסגרת עריכה לשונית של תוכן.