עריכת תוכן – מה זה אומר לערוך טקסט?

"אנשים  קראו גרסאות קודמות של הספר והגישו לי הצעות לשיפורו. אציין במיוחד את פיטר גוזארדי, העורך שלי בהוצאת בנתם, ששלח לי עמודים  של הערות וכן שאלות על נקודות, שלדעתו אינן ברורות. עליי להודות שכעסתי, כשקיבלתי ממנו את הרשימה של דברים הטעונים שיפור, אבל הוא צדק. אני בטוח, שהספר הזה טוב יותר בזכות עבודת-הפרך, שהוא הטיל […]

סמיכויות במשפט העברי

צירופי סמיכות – התאמה בין "בני-זוג"   כאשר הנושא הוא צירוף סמיכות, יש להקפיד שהנשוא יתאים לנסמך: כיפת הבניין הוארה באור יקרות. גם האוגד יתאים לנסמך: רעיון החלוציות הוא כוח עצום בתולדות הציונות. בבניית צירוף-סמיכות יש להישמר מהשארת הנסמך בצורת הנפרד. אל תאמר: "כיריים גז תואר חשמלי במצב טוב" (מן העיתונות).  יש לומר: כיריים של […]

תָאֳרי הפועל במשפט העברי

נעמוד כאן על תָאֳרי פועל שונים, ועל שימוש נכון בהם:   תוארי פועל לשלילה מוחלטת  כלל וכלל – כדאי שיבואו בראש המשפט, או בסופו (אבל לא באמצע), למשל: כלל וכלל לא מסרנו להם את הידיעות.   כלל, כל עיקר  כדאי לכתוב בסוף המשפט, למשל: לא אהבתי אותה כלל. לא מצאנו עניין בדבר כל-עיקר. אל תאמר […]

מבנה המשפט וחלקיו

פרק שני – מבנה המשפט וחלקיו התאמת נושא לנשוא מה קרה בקטע הזה? "סירובו של מר ז'ורבין לנהל את מסע ההסברה של הליכוד במערכת הבחירות, התקבלה בהפתעה על ידי הליכוד." (מן העיתונות) כאשר המשפט מתארך והנשוא רחוק מן הנושא, אנו עלולים לשגות. במשפט לעיל, הכותב שכח, כי הנושא הוא הסירוב (ולא "מערכת הבחירות") וצריך לומר סירובו… […]

זכר ונקבה במשפט העברי

פוסט 1: זכר ונקבה במשפט העברי מתוך הספר: "טעות חזור- לקסיקון חקק לשיפור הלשון", הוצאת שלהבת ירושלם 1993 השפה העברית מבדילה בין שמות עצם ממין זכר ובין שמות עצם ממין נקבה.  את שמות העצם ממין נקבה אפשר להכיר, בדרך כלל, על פי כמה סימנים, למשל: –ת בסוף המילה; –ה בסוף המילה. ואולם, יש מילים רבות […]

שיבושי לשון ותיקוני לשון

שיבת ציון ניצחה, השפה העברית ניצחה. אבל לשפה העברית המתחדשת נותר מאבק על צלילותה, על כלליה, על השרשת מפלס תקני שיאצור בחובו את רוח השפה העברית.
העולם הפך ל"כפר גלובלי", וזה אתגר לכל תרבות ייחודית לשמור על ייחודה.
בפוסט אורח זה , מסבירים התאומים הרצל ובלפור חקק על שיבושי לשון וטעויות נפוצות בשפה העברית.

כללי כתיב חסר ניקוד

בהמשך לפוסט בנושא עריכה לשונית – בפוסט אורח זה מאת הרצל ובלפור חקק , נלמד על כללי כתיב חסר ניקוד בעברית.

שבעים תחדישי לשון עבריים

החייאת השפה כלשון דיבור יצרה צורה במילים חדשות. לשם זה קם ועד הלשון העברית, שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית. התחדישים המובאים כאן הם חלק מן התחדישים שנוצרו בשנים האחרונות.
פוסט אורח של הרצל ובלפור חקק המביא מילים חדשות מוכרות ופחות מוכרות בשפה העברית.

עריכת תוכן – עשרה דגשים מיוחדים:

במאמר הראשון בסדרת המאמרים של עריכת תוכן פירטנו עקרונות בסיסיים של עריכת טקסט.

בפוסט אורח זה מאת התאומים הרצל ובלפור חקק נציין דגשים מיוחדים בעת עריכת תוכן:

עריכת מאמר חקר

עריכת תוכן של מאמר חקר מחייבת את העורך להתמצא באופייה של עבודת חקר ושל מאמר חקר.

לך כעורך יש מחויבות בזמן העריכה גם לעקוב ולוודא שהכותב ממלא את המחויבות של מאמר חקר.