סמיכויות במשפט העברי

הרצל ובלפור חקק

נכתב ע"י הרצל ובלפור חקק

צירופי סמיכות – התאמה בין "בני-זוג"

 

כאשר הנושא הוא צירוף סמיכות, יש להקפיד שהנשוא יתאים לנסמך: כיפת הבניין הוארה באור יקרות. גם האוגד יתאים לנסמך: רעיון החלוציות הוא כוח עצום בתולדות הציונות. בבניית צירוף-סמיכות יש להישמר מהשארת הנסמך בצורת הנפרד.

אל תאמר:

"כיריים גז תואר חשמלי במצב טוב" (מן העיתונות).

 יש לומר: כיריים של גז, (או: כירי גז).

כאשר הנסמך מציין כמות או איכות, אפשר להתאים את הנשוא לסומך, למשל: רוב התלמידים עמדו במבחן בהצלחה; מחצית ממספר הבנות נשלחו להביא אישורים מן ההורים; מיטב התוצרת תישלח לארצות חוץ.

האם נכון לומר כך?

מי פצח בקטע הבא באיומי התפטרות? השרים או ה"מרבית"?

לכן, נכון יותר לומר: מרבית השרים פצחו באיומי התפטרות.

גם במשפט הזה "מרבית" אינו הנושא, אלא הנסמך לנושא:

" מרבית השרים פצחה באיומי התפטרות מהממשלה, והאיומים השפיעו, אם כי ברור לכל משקיף רציני, כי אין לאיומי ההתפטרות האלה כל ערך" (מן העיתונות).

ובקטע הבא:

מי ש"סבור" הן הבריות, לכן נכון לומר:

מרבית הבריות סבורות.

מה קרה במקרה הזה?

"המוניטין שיצאו לשירותי הביון הישראליים היו במקרה מסוים זה לרועץ. מרבית הבריות סבורות, כי ישראל אכן צותתה לשיחות" (מן העיתונות).

 

צירוף סמיכות ושמות תואר

"הנשיא האמריקאי דרש הבהרות מיו"ר ועדת החוץ של הסנאט" (מן העיתונות).

 במשפט זה צריך להשתמש בסמיכות (נשיא ארה"ב) ולא בשם תואר. וכך גם יש לומר: ראש ממשלת ישראל (ולא: ראש הממשלה הישראלי).

כשאומרים התגובה הבריטית להצעה, האם כוונתנו להדגיש שהתגובה היא בריטית ולא צרפתית?

אם לא, צריך להשתמש בצירוף הסמיכות כך: תגובת הבריטים…, או: תגובת ממשלת בריטניה…

 

שני נסמכים וסומך אחד

"הרגעים היפים בסרט – הם לא מעטים – שייכים לחתן וכלת ה'אוסקר', המשחקים 'נגד' סגנון הסרט ו'מדברים' ישר אל הלב" (מן העיתונות).

במשפט זה יש לנו שני נסמכים (חתן וכלת) לסומך אחד (האוסקר). במקורות, יש כמה משפטים הבנויים באורח כזה, אך רצוי להימנע ממבנה מסורבל זה. מוטב לפרק שרשרת נסמכים, ולומר כך: הרגעים היפים שייכים לחתן ה"אוסקר" ולכלת ה"אוסקר".

אל תאמר: קציני וחיילי היחידה. מוטב לומר: קציני היחידה וחייליה.

בדוק קטע זה:

"עם קבלת אישור שרי הפנים והאוצר להעלאה נוספת של שיעורי הארנונה כפי שאושרו ע"י המועצה ופורסמו בצו המיסים, יוכנו ויישלחו חשבונות תשלום חדשים. חשבון זה, כאמור, כולל העלאת שיעורי הארנונה למגורים בגובה  20.7% בלבד"

(מן העיתונות).

 

נסמך אחד ושני סומכים

"ח"כ שושנה ארבלי-אלמוזלינו (מערך): 'מאחר ששרי התחבורה והפנים לא הגיעו להשיב על שאילתות, נצטרך לעבור לסעיף ב' בסדר היום: חוק מס-מעסיקים, בקריאה שניה ובקריאה שלישית' " (מן העיתונות).

   לפי האמור בקטע זה, בממשלת ישראל יש כמה שרים לענייני תחבורה ופנים. אבל מכיוון שמדובר בשני שרים, וכל אחד מהם ממונה על עניין אחר, יש לומר כך: מאחר ששר התחבורה ושר הפנים לא הגיעו…

לפעמים, לנסמך אחד יש שני סומכים ובכל זאת אפשר להצמידם לנסמך בודד, למשל: בגדי ילדים וילדות – למכירה כאן.

הרי לנו נסמך אחד (בגדי) ושני סומכים (ילדים וילדות).

אבל, כאשר לשני הסומכים אין מכנה משותף, אין להצמיד להם נסמך אחד.

אל תאמר: רופא זה מומחה למחלות עור וילדים.

דייק ואמור: רופא זה מומחה למחלות עור ולמחלות ילדים.

 

שרשרת סמיכויות

אל תאמר: לכל נישום יישלח טופס הצהרת מס מעסיקי נוער.

מוטב לומר: לכל נישום יישלח טופס להצהרת מס של מעסיקי נוער.

אל תאמר: חלוקת משכורות עובדי עיריית ירושלים התעכבה.

מוטב לומר: חלוקת המשכורות של עובדי עיריית ירושלים התעכבה.

 

דו-משמעות בסמיכויות

 אהבת הדסה על לבבי (ר' שלום שבזי).

אהבת הדסה, מאי משמע?

אהבתה של הדסה, אהבתי להדסה, האהבה להדסה (לאו דווקא שלי)?

לא פעם נתקלים בסמיכות דו-משמעית מעין זו.

כדי להבהיר את האמור יש להוסיף מילת יחס במקום הנדרש. רק אם הסמיכות ניתנת להבנה על פי הקשר הדברים, אין  צורך להוסיף מילת יחס.

דוגמאות:

"היום נדון בהאשמת היו"ר" (מן העיתונות).

 אם אין ההקשר מבהיר את האמור, יש להוסיף מילת יחס מתאימה.

היום נדון בהאשמה נגד היו"ר.

היום נדון בהאשמה שהטיח היו"ר.

או:

בחירת השופט הדהימה את כל הציבור. משמע אחד: העובדה שבחרו בשופט, הדהימה את הציבור. משמע אחר: הדבר שהשופט בחר הדהים את הציבור.

 

יידוע הסמיכויות

"המזל הביש ממשיך לרדוף את אבי כהן. אתמול נמסר כי כדורגלנה הישראלי של ליברפול נפל למשכב וייאלץ כנראה לדחות את הופעתו המחודשת במדי קבוצתו" (מן העיתונות)

 "ביש" אינו שם תואר הנלווה ל"מזל" ומתאר אותו. "ביש" הוא שם מופשט, ולפנינו סמיכות כמו: דין הצדק. לכן יש לומר כך: מזל הביש ממשיך לרדוף את אבי כהן. ה"א הידיעה מצטרפת תמיד לסומך (האיבר השני בסמיכות), למשל: גן העיר, החלטת הממשלה, רוב התלמידים.

אבל, כאשר צירוף המילים אינו קשור בקשר של סמיכות, תצטרף ה"א הידיעה למילה הראשונה שבצירוף, למשל: המספר החד-ספרתי; הנושא ההיסטורי-מדיני; הספר הבתר-מקראי; הדו-שיח העירני.

אל תאמר:

"דו- השיח בינם ובין הישראלים היה מושך תשומת-לב  ציבורית" (מן העיתונות).

 דייק ואמור:

הדו-שיח בינם ובין הישראלים משך תשומת לב ציבורית.

שים לב!

הביטוי "יושב ראש" אינו צירוף של סמיכות. לא מדובר ביושב של ראש, אלא במי שיושב בראש (המפעל, האגודה וכו'). לכן, ה"א הידיעה תצטרף למילה הראשונה בצירוף, ויש לומר: היושב ראש. וכן: הכלל היוצא דופן; הילדים הטעונים טיפוח.

הנה כך צריך לומר: לכן חשוב לו עניין כוח האו"ם או הכוח הרב-לאומי שארה"ב הבטיחה להקים.

יושב ראש – היושב ראש; דו חברתי – הדו חברתי; היסטורי מדיני – ההיסטורי מדיני; בְּתר מִקראי – הבְּתר מִקראי.

השאר תגובה

צרו איתנו קשר

פוסטים נוספים